פסק-דין בתיק עת"מ 45870-05-11

1.         העתירה שבכותרת -עניינה שיעור התמיכה לה זכאית העותרת למימון המרכז הקהילתי אותו היא מפעילה המכונה "הבית הפתוח", לשנת התקציב 2011. באופן ספציפי, טוענת העותרת, כי הגם שזכתה לתמיכה מסוימת ("תמיכה כללית"), בסכום של 36,004 ש"ח, נשללו ממנה תמיכות בשלושה רכיבים ספציפיים -שלא כדין. מדובר בתמיכה בגין תשלום שכר דירה ודמי ניהול בניין בסך של 162,252 ש"ח; תמיכה בגין ארנונה בסך של 5,720 ש"ח וכן תמיכה בגין תקציב שיפוצים בסך של 25,000 ש"ח. בסך הכל מדובר ב-192,972 ש"ח שנשללו מן העותרת בשל הפליה פסולה, לטענתה.    

רקע רלבטי

2.         בעקבות פסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 343/09 הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות נ' עיריית ירושלים(לא פורסם, 14.9.2010), פירסמה המשיבה -היא עיריית ירושלים -תבחיני תמיכה חדשים למרכזים קהילתיים (נספח ד' לעתירה). התבחינים שגובשו, לא היו על דרך של יצירת קריטריון ספציפי עבור העותרת, אלא על דרך של הרחבת מבחני התמיכה של המינהלים הקהילתיים. בקריטריונים האמורים, באו שתי אפשרויות משנה: האחת, "מרכז קהילתי או מינהל קהילתי שכונתי". לגביו נקבעו תת-קטגוריות, הכוללות תמיכה כללית; תמיכה בשכר דירה; וכן תמיכה למטרות שיפוצים מתקציב בלתי רגיל (תב"ר). השניה,עניינה "מרכז קהילתי לאוכלוסיה ייחודית".תחת כותרת זו באה הגדרה, לפיה "תמיכה תינתן למרכז קהילתי המספק שירותים ומייצג אוכלוסיה ייחודית בפרישה עירונית שלא יכולים לקבל מענה ברמה השכונתית ונותן שירות לכל סוגי האוכלוסיה בירושלים ... לכל טווח הגילאים, ואשר משתתפים בפעילותו לפחות 200 חברים תושבי ירושלים, לפחות פעם בשבוע ואשר התקציב השנתי של התאגיד אינו פחות ממיליון ש"ח". בהמשך נקבעו גם קריטריונים שיילקחו בחשבון: היקף הפעילות הקבועה (כספי) ומספר המשתתפים בה; וכן היקף הפעילות לאירועים שנתיים (כספי) ומספר המשתתפים בה. אין חולק, כי העותרת היא היחידה שהגישה בקשה לתמיכה בקטגוריה זו (לאוכלוסיה ייחודית), וקיבלה תמיכה בסך של 36,004 ש"ח לשנת 2011.

העתירה

3.         העותרת טוענת בעתירתה, כי בפסק-דינו של בית המשפט העליון נקבע במפורש, שעל העירייה לנהוג בה באופן שוויוני. אלא שלא כך נהגה המשיבה ביישום הקריטריונים שלעיל. העותרת ציינה, שאין היא תוקפת את העובדה שהמשיבה בחרה להרחיב את הקריטריונים הקיימים של מינהל קהילתי, חלף יצירת תבחין ספציפי לעותרת. יחד עם זאת, נטען, כי הקריטריונים הקיימים -יושמו באופן מפלה ובניגוד לפסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 343/09. הדבר נעשה, לפי הנטען, בכוונת מכוון. מציינת העותרת, כי בקשת התמיכה שהגישה, הייתה זהה לבקשות שהגישו מינהלים קהילתיים אחרים. באו בבקשה מכלול הנתונים הרלבנטיים, ובכלל זה נתונים הקשורים לשכר הדירה שהעותרת משלמת. לגבי תשלומי ארנונה ציינה העותרת כי הם מצויים ממילא בידי העירייה. אולם, חרף זאת, העותרת לא זכתה לקבל את אותן הקצבות ואותה תמיכה שקיבלו מינהלים אחרים. העותרת הוסיפה וציינה, כי הקריטריונים (התבחינים), כפי שנוסחו על-ידי המשיבה עוד בחודש אוקטובר 2010, לא היו בלתי חוקיים כשלעצמם. אי החוקיות נעוץ אפוא באופן בו יושמו אותם הקריטריונים.באופן ספציפי נטען, כאמור, כי התמיכה שעניינה פטור מתשלומי ארנונה, ניתנה לכלל המינהלים הקהילתיים. הסיוע בשכר הדירה, ניתן גם הוא למינהלים קהילתיים -מקום בו אין המדובר במבנה עירוני ממילא. לבסוף, אותו תקציב שיפוצים "תב"ר" ניתן גם הוא בשיעור מינימאלי של 25,000 ש"ח לכל מינהל קהילתי, אפילו אם לא הוגשה בקשה בעניין. כך, לפי הנטען, היה צריך לנהוג גם בכל הקשור בעותרת.

4.         על רקע זה, נתבקשו הסעדים הבאים: האחד, להעניק לעותרת תמיכה כאמור, בסך של 192,972 ש"ח, למימון פעולות המרכז הקהילתי לשנת התקציב 2011; השני, לתקן את התבחינים לחלוקת כספי התמיכות שמעניקה המשיבה למרכזים ומינהלים קהילתיים, כך שיחולו תבחינים שוויוניים על מרכזים קהילתיים לאוכלוסיה ייחודית, תוך הבהרה מפורשת כי הזכאות היא לכלל סוגי התמיכה. לחלופין, נתבקש להורות למשיבה לקבוע תבחינים מיוחדים לתמיכה במרכז הקהילתי של העותרת, כאשר הסכום שיינתן במסגרת זו -לא יפחת מהסכום הממוצע של כלל התמיכות המוענקות למינהלים קהילתיים אחרים בעיר.

התשובה

5.         המשיבה, בכתב תשובתה, ביקשה כי העתירה תידחה -ואף תידחה על הסף. כטענה עיקרית בתשובה נטען, שהעותרת פנתה לבית המשפט בשיהוי ניכר. המשיבה הדגישה, כי פעלה על-פי דעת הרוב בפסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 343/09, במובן זה שהרחיבה את הקריטריונים של "מינהל קהילתי", חלף קביעת קריטריון ספציפי לתמיכה בעותרת. מעבר לכך, הקריטריונים פורסמו עוד ביום 28.10.2010 והעותרת הגישה את בקשתה במחצית חודש דצמבר 2010. החלטתה הסופית של מועצת העיר לאשר את החלטת ועדת ההקצבות הציבורית בכל הקשור לעותרת התקבלה כבר ביום 31.3.2011. אלא שהעתירה לבית משפט זה -על אף כל המועדים האמורים לעיל -הוגשה רק ביום 25.5.2011. מדובר בשיהוי כבד. לגופו של עניין נטען, כי מדובר בקריטריונים סבירים, המגשימים את פסק-דינו של בית המשפט העליון. הקריטריונים נתנו משקל לכך שמדובר בקהילה מפוזרת. אין מקום למתן התמיכות הספציפיות אותן מבקשת העותרת, היות ואין המדובר במינהל קהילתי "רגיל". העותרת מעניקה רק חלק קטן מן השירותים המוענקים על-ידי מינהל קהילתי רגיל ולאוכלוסיה בהיקף מצומצם בהרבה. על המשיבה כלל לא הייתה חובה לגבש נוהל תמיכות בכל הקשור למינהלים הקהילתיים, ומכל מקום -בגיבוש הנוהל האמור לא נפל כל פגם, המצדיק התערבותו של בית-משפט זה. מטעמים אלה, נתבקש לדחות את העתירה. 

6.         יצוין עוד, כי במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 7.9.2011, נעשה ניסיון לסיים את ההליך בפשרה, תוך  שנבחנו הצעות שונות לעניין זה - הן ביחס לשנת התקציב הנוכחית והן בשים לב לשנת התקציב הממשמשת ובאה. אולם, ניסיון זה לא צלח (הודעה מיום 22.9.2011) ונדרש ליתן פסק-דין. 

דיון והכרעה

7.         לאחר עיון בחומר שלפניי ובמכלול טענות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא כי דין העתירה להתקבלבחלקה, כפי שיובהר להלן. נדון תחילה בראשה הראשון של העתירה, שעניינו שיעור התמיכה הספציפי שנמנע, לפי הנטען, מן העותרת, לשנת התקציב 2011.

השיהוי

8.         יצוין תחילה, כי לא מצאתי מקום לקבל את טענת המשיבה בעניין השיהוי בהגשת העתירה. המעיין בכתב התשובה של המשיבה יראה כי למעשה זו הטענה העיקרית שטענה המשיבה בתשובה לעתירה, ובגינה אף נתבקשה דחיית העתירה על הסף. אכן, לא היה חולק על כך שהקריטריונים פורסמו עוד בשלהי חודש אוקטובר 2010 וכי ההחלטה הסופית בעניין בקשת התמיכה של העותרת התקבלה ביום 31.3.2011. אלא שלוז טענת השיהוי שהעלתה המשיבה מבוסס על כך שלדבריה הקריטריונים (התבחינים) היו ברורים ומפורשים, והעותרת יכולה וצריכה הייתה ללמוד מהם - עוד בחודש אוקטובר 2010 - על התמיכה לה תזכה; ועל התמיכה לה לא תזכה. דין הטענה להידחות.

9.         אכן, בעניין זה מקובלת עלי טענת העותרת, לפיה עד לקבלת ההכרעה הסופית בבקשתה (כמו גם מיצוי סביר של תכתובות שבא לאחר מכן עד להגשת העתירה), לא קמה העילה להגשת עתירה זו, וממילא אין מקום לקבל את הטענה כאילו הוגשה העתירה בשיהוי. הקריטריונים (התבחינים) הפרידו כאמור בין "מרכז קהילתי או מינהל שכונתי" לבין "מרכז קהילתי לאוכלוסיה ייחודית", כאשר בקריטריונים שעניינם "מרכז קהילתי לאוכלוסיה ייחודית" בא פירוט מצומצם יחסית, המתייחס לגובה התמיכה וכמוזכר לעיל, מציין רק את "היקף הפעילות הקבועה" (כספי) כמו גם את "היקף הפעילות לאירועים שנתיים" (כספי). לא באו במסגרת חלק זה של הקריטריונים פרטים אודות תמיכה בשכר דירה או תמיכה למטרות שיפוצים כפי שהדבר פורט באותו חלק של הקריטריונים, שעניינו "מרכז קהילתי או מינהל קהילתי שכונתי".מקובלת עלי עמדת העותרת, לפיה מהקריטריונים עצמם, כפי נוסחם, לא ניתן היה ללמוד עוד באוקטובר 2010 כי תישלל כליל מהעותרת תמיכה בגין תשלומי ארונה, שכר דירה וכן שיפוצים. לשון הקריטריונים עצמם, בכל הקשור ל"מרכז קהילתי לאוכלוסייה ייחודית" (היא הקטגוריה שבסופו של יום רק העותרת הגישה בה בקשה), לא שללה במפורש  - מן המבקש תמיכה במסגרתה -  קבלת תמיכה בגין המרכיבים הנ"ל של שכר דירה, ארנונה או שיפוצים. לא נאמר בה, כי לא תהא זכאות לתמיכה בגין עניינים אלה. כל שצוין בקריטריונים, בכל הנוגע ל"מרכז קהילתי לאוכלוסייה ייחודית" כאמור, הנו שיקולים שיילקחו בחשבון במסגרת גובה התמיכה. במצב דברים זה, ובייחוד לאור העובדה שהמדובר בקריטריונים שבאו לעולם לאחר פסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 343/09, אין לבואבטענת שיהוי אל העותרת, שהמתינה לראות כיצד יישומו הקריטריונים על בקשתה ואיזו תמיכה תקבל בגינה. טענת השיהוי -נדחית אפוא.

10.       למעלה מן הנדרש אוסיף ואציין, כי אפילו היה מקום לראות בעותרת כמי שהשתהתה באופן סובייקטיבי בהגשת העתירה (וכאמור לעיל, איני סבור כי זה הוא המקרה); ואפילו תתקבל טענת המשיבה, לפיה המדובר גם בשיהוי אובייקטיבי, משעה שמדובר בשנת תקציב שכספיה הוקצו וימיה ספורים הם; הרי שעדיין עומד על כנו הרכיב השלישי של דוקטרינת השיהוי, שיש לאזנו כנגד אותם מרכיבים אחרים -הוא הרכיב שעניינו פגיעה ממשית בשלטון החוק. כפי שיוסבר להלן לגוף העניין, הפגיעה בשלטון החוק וביישומו של פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 343/09 היא כזאת שהייתה בנסיבות העניין מובילה לתוצאה, לפיה לא היה מקום לדחות את העתירה מטעם של שיהוי, ככל שהדבר היה נדרש.מכאן לליבת המחלוקת.

לגופו של עניין

11.       אציין תחילה, כי עיון במסמכים שצורפו לעתירה העלה שאלה מסוימת בכל הקשור לנתונים העובדתיים הקשורים בתמיכה הנדרשת לעותרת בפועל, בגין הרכיבים שהינם תשלום הארנונה בו היא נושאת כמו גם הוצאותיה בגין שכר דירה וניהול המבנה. אולם, בכתב התשובה לא באה טענה נגד עניין זה ואף צוין בפרוטוקול הדיון (עמ' 1 ש' 15-18), כי אין כל קושי להמציא בשנית את המסמכים התומכים בבקשה, ככל שבעניין זה תהא מחלוקת. הנה כי כן, השאלה המרכזית השנויה במחלוקת בין ב"כ הצדדים היא שאלת זכאותה המהותית של העותרת לתמיכה בשנת התקציב 2011, באותם שלושה מרכיבים שעניינם כאמור החזר הארנונה, הסיוע בשכר הדירה וכן תקציב השיפוצים (תב"ר).  

12.       לוז המחלוקת בעניין הזכאות כאמור, מתנקז למעשה לטענת ב"כ המשיבה, לפיה לא ניתן לראות בעותרת כמינהל קהילתי "רגיל". מינהל קהילתי "רגיל", כך נטען, מקיים פעילות בהיקף של "פי 10 לפחות מהפעילות היומיומית" של העותרת (עמ' 4 שורות 11-13 לפרוטוקול). ממילא מוצדק היה לפי הטענה לא ליתן לעותרת כל תמיכה בשלושת הפריטים מושא עתירה זו שכן אין דינה כדין מינהל קהילתי "רגיל".  דין הטענה להידחות. אסביר.

פסק הדין בעע"ם 343/09